×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא בבא קמא ע״א:גמרא
;?!
אָ
לְהָכִי פָּטְרִי רַבָּנַן אֶלָּא למ״דלְמַאן דְּאָמַר דְּרַבָּנַן אַמַּאי פָּטְרִי רַבָּנַן. אַשְּׁאָרָא אע״זאַעֲבוֹדָה זָרָה וְשׁוֹר הַנִּסְקָל. וְרַבִּי מֵאִיר אַמַּאי מְחַיֵּיב שׁוֹחֵט לע״זלַעֲבוֹדָה זָרָה. כֵּיוָן דִּשְׁחַט בַּהּ פּוּרְתָּא אַסְרַהּ אִידַּךְ אִיסּוּרֵי הֲנָאָה הוּא וְלָא דְּמָרַיהּ קָא טָבַח (וְלָא דִּידֵיהּ קָא טָבַח). אָמַר רָבָא בְּאוֹמֵר בִּגְמַר זְבִיחָה הוּא עוֹבְדָהּ. שׁוֹר הַנִּסְקָל אִיסּוּרֵי הֲנָאָה נִינְהוּ לָאו דְּמָרֵיהּ קָא טָבַח (וְלָאו דִּידֵיהּ קָא טָבַח). אָמַר רָבָא הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן כְּגוֹן שֶׁמְּסָרוֹ לְשׁוֹמֵר וְהִזִּיק בְּבֵית שׁוֹמֵר וְהוּעַד בְּבֵית שׁוֹמֵר וְנִגְמַר דִּינוֹ בְּבֵית שׁוֹמֵר ור״מוְרַבִּי מֵאִיר סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יַעֲקֹב וס״לוְסָבַר לַהּ כר׳כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יַעֲקֹב דְּאָמַר אַף מִשֶּׁנִּגְמַר דִּינוֹ הֶחְזִירוֹ שׁוֹמֵר לַבְּעָלִים מוּחְזָר. וְסָבַר לַהּ כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר דָּבָר הַגּוֹרֵם לְמָמוֹן כְּמָמוֹן דָּמֵי. דִּתְנַן ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר קֳדָשִׁים שֶׁחַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָן חַיָּיב אַלְמָא דָּבָר הַגּוֹרֵם לְמָמוֹן כְּמָמוֹן דָּמֵי. אָמַר רַב כָּהֲנָא אַמְרִיתָא לִשְׁמַעְתָּא קַמֵּיהּ דְּרַב זְבִיד מִנְּהַרְדְּעָא מִי מָצֵית מוֹקְמַתְּ מַתְנִיתִין כר״מכְּרַבִּי מֵאִיר וְלָא כר״שכְּרַבִּי שִׁמְעוֹן וְהָא קָתָנֵי סֵיפָא רַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר בִּשְׁנֵי אֵלּוּ מִכְּלָל דִּבְכוּלַּהּ מַתְנִיתִין מוֹדֵה. א״לאֲמַר לֵיהּ לָא מִכְּלָל דְּמוֹדֵה בְּטָבַח וּמָכַר לִרְפוּאָה וְלִכְלָבִים.: גָּנַב מִשֶּׁל אָבִיו וְטָבַח וּמָכַר וְכוּ׳.: בְּעָא מִינֵּיהּ רָבָא מֵרַב נַחְמָן גָּנַב שׁוֹר שֶׁל שְׁנֵי שׁוּתָּפִין וּטְבָחוֹ וְהוֹדָה לְאֶחָד מֵהֶן מַהוּ. {שמות כ״א:ל״ז} חֲמִשָּׁה בָּקָר אָמַר רַחֲמָנָא וְלֹא חֲמִשָּׁה חֲצָאֵי בָקָר אוֹ דִּלְמָא חֲמִשָּׁה בָּקָר אָמַר רַחֲמָנָא וַאֲפִילּוּ חֲמִשָּׁה חֲצָאֵי בָקָר א״לאֲמַר לֵיהּ חֲמִשָּׁה בָּקָר אָמַר רַחֲמָנָא וְלֹא חֲמִשָּׁה חֲצָאֵי בָקָר. אֵיתִיבֵיהּ גָּנַב מִשֶּׁל אָבִיו וְטָבַח וּמָכַר ואח״כוְאַחַר כָּךְ מֵת אָבִיו מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה וְהָא הָכָא כֵּיוָן דְּמֵת אָבִיו כְּמוֹ שֶׁקָּדַם וְהוֹדָה לְאֶחָד מֵהֶן דָּמֵי וְקָתָנֵי מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. א״לאֲמַר לֵיהּ הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן כְּגוֹן שֶׁעָמַד אָבִיו בַּדִּין. אֲבָל לֹא עָמַד בַּדִּין מַאי אֵינוֹ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה אִי הָכִי אַדְּתָנֵי סֵיפָא גָּנַב מִשֶּׁל אָבִיו וָמֵת ואח״כוְאַחַר כָּךְ טָבַח וּמָכַר אֵינוֹ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה נִיפְלוֹג בְּדִידֵיהּ בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁעָמַד בַּדִּין אֲבָל לֹא עָמַד בַּדִּין אֵינוֹ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. א״לאֲמַר לֵיהּ הָכִי נָמֵי אַיְּידֵי דְּנָסֵיב רֵישָׁא גָּנַב מִשֶּׁל אָבִיו וְטָבַח וּמָכַר ואח״כוְאַחַר כָּךְ מֵת אָבִיו נָסֵיב סֵיפָא נָמֵי גָּנַב מִשֶּׁל אָבִיו וּמֵת אָבִיו ואח״כוְאַחַר כָּךְ טָבַח וּמָכַר. לְצַפְרָא א״לאֲמַר לֵיהּ חֲמִשָּׁה בָּקָר אָמַר רַחֲמָנָא אואפי׳וַאֲפִילּוּ חֲמִשָּׁה חֲצָאֵי בָּקָר וְהַאי דְּלָא אֲמַרִי לָךְ בְּאוּרְתָּאמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
אלא למ״ד דרבנן אמאי פטרי רבנן – הוה מצי למימר דלא דרשי או ותחת לרבות את השליח אלא דלא ניחא ליה למימר דפליגי בשליח ואם תאמר והא משמע לקמן דאפי׳ בדרבנן פטרינן שחיטה שאין ראויה דהא בעי למימר אליבא דמתני׳ דקסבר ר׳ יוחנן דחולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא וקתני רבי שמעון פוטר בשני אלו וי״ל דעל כרחך לא בעי למימר דלאו דאורייתא אלא לת״ק דבפרק כיסוי הדם (חולין דף פה: ושם) דייקינן בהדיא דסבר רבי שמעון חולין שנשחטו בעזררה דאורייתא מדתנן בפרק בתרא דתמורה (תמורה לג:) רבי שמעון אומר חולין שנשחטו בעזרה ישרפו וכן חיה וכי דייק התם ממתניתין דתמורה הוא הדין דהוה מצי למידק ממתניתין דקתני רבי שמעון פוטר בשני אלו. איסורי הנאה ולא דמריה קשחיט – וא״ת ולמה לי טעמא דלא דמריה קשחיט תיפוק ליה דאין זה טביחה דמחתך בעפר בעלמא הוא כדאמרינן בהשוחט (שם) גבי השוחט חטאת בשבת בחוץ לע״ז חייב שלשה חטאות ופריך אשחוטי חוץ לא ליחייב מחתך בעפר הוא דאסרה בשחיטה פורתא לע״ז ויש לומר דהתם נמי לא פריך אלא משום דבעי ראויה לפתח אהל מועד וכיון דנאסרה בשחיטה פורתא תו לא חזי לפתח אהל מועד ואם תאמר ומה בכך דלאו דמרה קטבח הא כל טובח נמי לאו דמריה קטבח דמכי שחט בה פורתא קנייה בשינוי מעשה ויש לומר דלא חשיב שינוי מעשה לקנות בכך ואם תאמר ומ״ט דרבי מאיר דנחייב הכא והא בפרק כיסוי הדם (חולין דף פה. ושם) מפרש טעמא דר׳ מאיר דלא בעי שחיטה ראויה משום דגמר שחיטה משחוטי חוץ דדנין שחיטה משחיטה ואין דנין שחיטה מטביחה מטבוח טבח והכן אבל הכא דכתיב וטבחו אדרבה אית לן למילף טפי טביחה מטביחה ממאי דנילף טביחה משחיטה וי״ל דהכא איכא למימר דנין שחיטה דעבירה משחיטה דעבירה שאסור לו לגנוב ולשחוט משחוטי חוץ ואין דנין טביחה מטבוח טבח והכן שהיא שחיטת היתר והא דלא משני הכי בפרק כיסוי הדם (חולין פה.) משום דבשוחט אותו ואת בנו פעמים ששוחט את הטריפה קודם שהוא (שוחט השנית) שחיטת היתר ועי״ל דדנין דבר הנאמר בסיני מדבר הנאמר בסיני אבל וטבוח טבח לא נאמר בסיני והא דלא משני התם הכי משום דאית ליה שינויי אחריני ומיהו קשה בריש פ״ב דיבמות (דף יז:) אמר דנין אחים מאחים ואין דנין אחים מאחיך אע״ג דשנים עשר עבדיך אחים אנחנו לא נאמר בסיני וי״ל כיון דילפינן כבר בחד דוכתא דשמה שחיטה כגון באותו ואת בנו משום דהוי שחיטה משחיטה קסבר רבי מאיר יש לנו לומר בכל מקום ולהכי בתשלומי ארבעה וחמשה נמי שמה שחיטה וליכא למימר דאדרבה נילף בתשלומי ארבעה וחמשה טביחה מטביחה דשחיטה שאין ראויה לא שמה שחיטה ונימא הוא הדין באותו ואת בנו דהא כיון דאיכא למימר הכי והכי סברא דדנין דבר הנאמר בסיני מדבר הנאמר בסיני. כיון ששחט בה פורתא אסרה – ואפילו למ״ד אין לשחיטה אלא בסוף נאסרת בפורתא קמא שהאיסור תלוי במעשה ולא בשחיטה כדקאמרינן בהשוחט (חולין דף מ.) אע״ג שאמר המשתחוה לבהמת חבירו לא אסרה עשה בה מעשה אסרה ואההוא פורתא לא מחייב בתשלומי ד׳ וה׳ ואפילו למ״ד ישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף כדאמרינן לקמן דבעינן וטבחו כוליה באיסורא. וסבר לה כרבי שמעון דאמר דבר הגורם לממון כממון דמי – תימה דל״ל למימר דסבר כרבי שמעון לימא דר׳ מאיר לטעמיה דדאין דינא דגרמי דכל שכן דמחייב בדבר הגורם לממון דהא אמר בהגוזל קמא (לקמן דף צח:) אימור דאמר ר׳ שמעון דכממון דמי דבר שעיקרו ממון דבר שאין עיקרו ממון כגון שורף שטרותיו של חבירו מי שמעת ליה אם כן רבי מאיר דמחייב בשורף שטרותיו כדאמרינן התם (לקמן דף צח: ושם) דמאן דדאין דינא דגרמי מגבי ביה דמי שטרא מעליא כ״ש דמחייב בדבר הגורם לממון וי״ל דאיכא נמי סברא למימר איפכא דע״כ לא מחייב רבי מאיר אלא בדינא דגרמי כגון בשורף שטרות של חבירו וכיוצא בו שראוי השטר לכל העולם למכור ולגבות בו וכן במסכך גפנו על גבי תבואתו של חבירו ראויה התבואה לכל העולם אבל דבר הגורם לממון כמו שור הנסקל וקדשים שחייב באחריותן אינו ראוי אלא לזה שיפטר בו עצמו לא יחייב רבי מאיר להכי קאמר דסבר לה כרבי שמעון וי״מ דלהכי קאמר דסבר לה כרבי שמעון משום דרבי שמעון קאמר בהדיא דחייב ארבעה וחמשה בדבר הגורם לממון אבל ממאי דמחייב רבי מאיר בדינא דגרמי אין להוכיח שיחייב ארבעה וחמשה בדבר הגורם לממון וריב״א מפרש דבדינא דגרמי לא מחייב רבי מאיר אלא מדרבנן כדמוכח בסוף הכונס (לעיל דף סב.) [ע׳ תוס׳ לעיל נד. ד״ה חמור]. מכלל דבכולה מתניתין מודה – קצת קשה דמה דיוק הוא זה. טבח והודה לאחד מהם מהו – אליבא דמ״ד (לקמן דף עה.) מודה בקנס ואחר כך באו עדים פטור מיבעי ליה דע״כ כשיש עדים בדבר מיירי דאי באין עדים בהודאה לא יתחייב בשום ענין.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144